רומא בזוג – חנוכה 2015

לקראת הכריסמס הקרב ובא בצמוד לחופשת חנוכה, אנו מעלות שוב את הפוסט על רומא הנפלאה במיוחד בכריסמס…תהנו

כבר שנים שבעלי שיחיה אומר לי שחייבים לחזור לרומא שנראה שהשאירה אצלו טעם של עוד, והאמת שגם אצלי. הוא לא היה זקוק לשכנועים רבים (אם בכלל…) ובחופשת חנוכה שלנו, אנחנו מוצאים את עצמנו  בטרום חג מולד ברומא עם רחובות מקושטים בים אורות, מטריות צבעוניות תלויות (ובעצם מה לא..) +3 עצי חג מולד בגובה גבוה במיוחד ממש כמו שאנחנו אוהבים….

על האתרים ברומא כבר כתבו בלי סוף כל העולם ואחותו, ובואו נודה על האמת האתרים עדיין עומדים במקומם, כך שאין לנו הרבה מה להוסיף בנושא, מסתובבים ברחובות רומא וסופגים את האווירה, ואנחנו ספגנו בעיקר את ריחות האוכל הטעים, והאוכל ברומא טעעעעעים!

אז אי אפשר לעבור לסדר היום בלי להזכיר מקומות מומלצים לאכול ברומא כי הרי כהרגלנו בקודש, אי אפשר לבלות עם בעלי המקסים בלי לאכול, או מינימום לטעום משהו (קל וחומר ברומא…) לפחות שלוש פעמים ביום, והכלל המנחה שלו, שלא עומדים בתור לאוכל, משום מה לא תפס אצלו ברומא, ומספר פעמים מצאנו את עצמנו עומדים בתור לאוכל שהתברר שלא אכזב!

פעם אחת כזו היתה כשנשלחנו על ידי הבעלים של המוטל הקטן בו התארחנו לאכול פיצה בגטו היהודי. לפיצריה קוראים: Pizza Franco e Cristina פיצה במשקל דקה דקה, קריספית וטעימה בטרוף!!  הראינו  עם היד איזה גודל אנחנו רוצים שיחתוך לנו. טעמנו עם פטריות, עם זוקיני והבעל שלי לא התאפק והזמין גם לזניה, ככה שיהיה…  הפיצרייה נמצאת במדרחוב הראשי של הגטו בניצב לרחוב של בית הכנסת היהודי בכתובת Via Portico d'Ottavia 5‬. המדרחוב עצמו מלא במסעדות, בתי קפה, מאפיית היהודיות עם העוגיות השרופות שלא התעלפנו מהן. דרך אגב, גם כאן עמדנו בתור…

פעם שנייה הסתובבנו ברחוב הקניות השוות Via Nazionale עשינו את כל הרחוב עד כיכר הרפובליקה ועברנו כמעט בכל החנויות.. משם המשכנו לרחוב הראשי Via Del Corso  ואז אחרי שעות של הליכה, בן זוגי שיחיה התחיל לעשות סימנים מוכרים של עצבנות באמצעות שאלות מנחות כמו: "לא הגיע הזמן לצהריים?..", אז לפני שהעניינים יתדרדרו, התקדמנו לכיוון מפעל הפסטה Pastificio שממוקם ליד המדרגות הספרדיות. עמדנו בתור ארוך ארוך למנת פסטה. משהו כמו 4 יורו למנת פסטה (לבחירה אחת משתיים). מקבלים מנה בכלי סגור חד פעמי בגודל מכובד שאני לא הצלחתי לסיים. במחיר זה אתם יכולים לקבל מים מינרלים או כוס יין הבית. שימו לב לקאטצ' – המפעל הופך למסעדה בשעה 13:00 בדיוק, עד שנגמרת הפסטה ואז הוא חוזר להיות פשוט מפעל פסטה. אנחנו הגענו ב-12:45 ונכנסנו בנגלת הלקוחות השנייה, כך שזה הלך מהר מאוד. לקחנו לנו את האוכל לכיכר הקרובה והתיישבנו לנו בשמש הנעימה באווירה הרגועה שמתאימה בדיוק לעיכול טוב…

באחד הימים כשחזרנו מהואתיקן חצינו את טירת סיינט אנג'לו לכיוון פיאצה נבונה ועברנו בסמטאות ציוריות מקסימות שבכלל שווה מאוד להסתובב וליהנות מהן. באחת הסמטאות מצאנו מקום מקסים לארוחת צהרים שנקרא: Pasta Imperial. המיקום: Via dei Coronari, 160. גם שם כמובן עמדו אנשים בתור, רובם רומאים. התפריט כתוב על לוח וגיר ובקיצור מזמינים פסטה בעבודת יד ובשלל רטבים. זה עובד כך: אתה עומד בתור (שמגיע עד בחוץ) וכשמגיע תורך אתה מזמין, משלם (זול משהו כמו 5 יורו למנת פסטה גדולה ומשביעה), מחכה קצת, מקבל את הפסטה בצלחת חד פעמית, מחפש מקום לשבת (אם מתפנה), כי מדובר במקום קטן, ובסוף הארוחה מפנה את השולחן ומשליך את הפסולת לפח. מומלץ בחום!

 

ברומא בדצמבר קר יותר מאשר בישראל. בישראל בחודש דצמבר אני אפילו לא חולמת לאכול גלידה, אבל ברומא לא הפסקתי להציק לבן זוגי שייקח אותי לגלידריה שאכלנו בה כשהיינו ברומא לפני למעלה מעשור. לגלידריה קוראים: Giolitti והיא עדיין קיימת לשמחתי הרבה בכתובת: Via degli Uffici del Vicario, 40. בעלי אמנם לא הבין את הדחיפות בצורך שלי לגלידה, כי אני לא ידועה כפריקית גדולה של גלידה, אך בכל זאת לקח אותי לשם ערב אחד. תשמעו… טעם גן עדן כזה גם בקור של מינוס עשרים מעלות אני מוכנה ללקק… הגלידה משמנת אמיתית, והטעמים יאממממי, ובמיוחד הפיסטוק, ושוקולד נוטלה שאין דברים כאלה, בדיוק כמו אז אם לא טוב יותר!!!

כפי שבטח כבר הבנתם הצבא שלנו ממשיך לצעוד על קיבתו, וצריך חיש מהר להחזיר את הקלוריות שאיבדנו במהלך השיטוטים בין האתרים במהלך היום, ולכן ערב אחד היינו פשוט מוכרחים להגיע למסעדת מקרוני  Maccheroni (מישל אובמה ביקרה שם קודם..) בעקבות המלצה חמה, כדי לטעום את הניוקי ברוטב גורגונזולה המפורסם שלהם. תקשיבו, הממליצים לא הגזימו בכלל והטעם פשוט שמיימי!!!

אבל- לפני זה היינו מוכרחים לבדוק את תופעת ה- Aperitivo ברומא. אם תרצו מדובר באפרטיף של לפני ארוחת הערב, אם תרצו מדובר ב- Happy Hour. בקיצור יש ברים ברומא (עדיין לא דגמנו ערים אחרות באיטליה..) שבין השעות 19:00-21:30 (אל תתפסו אותו על השעה המדויקת..) מציעים ללקוחות משקה ב- 10 יורו ומזנון אוכל חופשי של כל מני מנות קטנות שאתה יכול לאכול ללא הגבלה. אנחנו דגמנו שני בארים. את הראשון שנקרא: Salotto 42 שממוקם ב- Piazza di Pietra בסמוך למשרדי הממשלה, אהבנו פחות. הוא קטן שקט ואינטימי, אלכוהול איכותי, מזנון יחסית מצומצם. אם אתם אוהבים את הז'אנר – מומלץ, ותיהנו, אנחנו אהבנו מאוד את ה- Gusto wine Bar שממוקם ברחוב צדדי שיוצא מ- Via Del Corso. שימו לב- הבר נמצא בהמשך הרחוב אחרי מסעדה שנקראת גם היא Gusto. מדובר בבר גדול עם מוסיקה טובה בווליום, אנרגיה מבעבעת, הרבה אנשים בגילאים שונים בחברותא או בזוג מקשקשים, מפטפטים, שותים, אוכלים ובקיצור מאוד מאוד נהנים! הגענו סביב 20:00 ומיד הושיבו אותנו ליד שולחן עגול קטן. הזמנו קוקטיילים שהמלצר המליץ עליהם שהגיעו בכוסות שתיה קרה גדולים והיו מצוינים, גולת הכותרת היא על הבר עצמו. על הבר פלטות ומגשים רבים של כל מיני מנות קטנות, חמות וקרות ואפשר לקחת בשירות עצמי מה שרוצים כמה פעמים שרוצים. כל פעם שמשהו נגמר על הבר, המלצרים ממלאים מחדש. המלצרים לא ממהרים לאסוף את הצלחות העגולות שמתרוקנות, כך שתהינו לאן נעלמות הצלחות בשולחנות של השכנים שלנו שישבו ארבעה בשולחן קטנצ'יק?… התשובה התגלתה אחרי שהתכופפתי ושמתי לב שמתחת לשולחן העגול במרכז, יש מקום לאחסון הצלחות…

אחרי כשעה וחצי של הנאה צרופה, נזכרנו בניוקי ברוטב גורגונזולה שמחכה לנו בסבלנות, עזבנו בצער את Gusto לא לפני שהבטחנו לעצמנו שעוד נחזור לשם.

שברנו את הרגלים כדי למצוא את המסעדה באחת הפיאצות, כי מתברר שהכתובת שהייתה לנו, הייתה פשוט שגויה. לא ויתרנו ובסוף הגענו. המסעדה בנויה משלושה חללים כשהחלל האמצעי פתוח למטבח שקוף. המלצר היה ידידותי ומקצועי באותה מידה ובאמת המליץ לנו על מנת הדגל: ניוקי ברוטב גורגונזולה. הניוקי שהגיע היה כל כך אוורירי ועדין, עדין… פשוט אלוהי!! בעלי הזמין ספגטי בולונז וכשזה הגיע פשוט פרצנו בצחוק היסטרי, תשאלו למה?… כי הוא פשוט קיבל קערת זכוכית מלאה בספגטי ובכדורי בשר שהיה צריך מינימום מחלקה בצנחנים אחרי שבוע שטח כדי לסיים אותה.

עוד משהו שנחשפנו אליו לאחרונה במסגרת "חיים טוב" בעולם זה סיורי אוכל. במהלך תכנון הנסיעה בארץ הפכתי את האינטרנט בחיפוש אחר סיור אוכל, וכשראיתי את מחיר הסיורים הזדעזעתי קלות – 85 יורו לאדם!!? נראה לי מופרז ברמות אחרות (מה גם שבעלי היקר ממש לא התלהב מהרעיון..). יחד עם זאת מאוד משך אותי הרעיון של סיור עם הסברים של מישהו שמבין עניין באוכל רומאי שייקח אותנו למקומות שכנראה שלא היינו מגיעים אליהם באופן עצמאי, לטעום אוכל שכמעט ברור שלא היינו מזמינים במסעדה. החלטתי ללכת על זה והזמנתי סיור לזוג באזור הגטו דרך חברה שנקראת: Food Tours Of Rome. מדובר בסיור ערב. הודיעו לי שהסיור איננו סיור פרטי אלא בקבוצה עד 16 משתתפים.

בפועל היינו חמישה – אנחנו, זוג אמריקאים ובחורה מאוסטרליה. המדריכה מרתה קיבלה את פנינו במסעדה בפיאצה מטאיי בה קבענו להיפגש בשעה 18:00. בסיור היו 7 תחנות של טעימות אוכל איטלקי ברחבי הגטו כשמרתה מתבלת את הטעימות בהיסטוריה היסטורית וקולינרית מתאימה. מרתה עבדה כשפית על יאכטות בים התיכון במשך מספר שנים. התחלנו במסעדה במנת בשר צייד, מוצרלה, יין ועוד… כשהמיוחד הוא שכל הפרודוקטים מגיעים ממחוז סאן דניאל, המשכנו לאחר צעידה קצרה ברחבי הגטו לטעום ארטישוק יהודי (שלא אכלתם כזה דבר..), משם לפיצרייה ומאפיה מוצלחת שם טעמנו פיצות וראינו את הלחם המיוחד לחג המולד שעולה סכום לא מבוטל  (דרך אגב כולם מכורים). בהמשך נכנסנו באחת הסמטאות למסעדה שנראתה עתיקה וירדנו במדרגות לקומת המרתף. מתברר שזהו התאטרון הראשון ברומא העתיקה (או משהו כזה..), גם כאן אכלנו מטעמים עם יין מדהים שמיוצר רק למסעדה הזו. הבטן מתמלאת לה ובכל זאת ממשיכים לתחנה הבאה. הגענו לחנות קפה ליד הפנתאון בשם Sant'Eustachio Il Caffè וקיבלנו ממרתה הנחיות מתי שותים איזה סוג קפה.. לדוגמא: קפוצ'ינו לא יותר מאוחר מהשעה 11:00 ובערב זה יהיה אספרסו… הקפה היה כל כך מדהים שלקראת הטיסה הביתה חזרנו לשם וקנינו קפסולות שמתאימות למכונת הקפה אצלנו בבית (איזה כייף) 50 קפסולות עלו משהו כמו 10 יורו (אם אני זוכרת נכון..). בהמשך צעדנו לבית קפה קונדיטוריה ושם אכלנו קנולי ממלא בגבינת מסקרפונה טעימה ועוד עוגה  בצורה של שד נשי (כן, כן – ציצי..) שאני לא כל כך התחברתי אליו, כי מדובר בקינוח מאוד מאוד מתוק. אחר כך הגענו לגלידריה שלי כבר לא היה מקום בכלל, ובכל זאת מרתה התעקשה שאבחר משהו לקחת איתי לאחר כך.. כשהגענו לפיאצה נבונה עמדו שם רוכלים שמכרו ערמונים חמים מהאש. כשמרתה ראתה שהחברים מתלהבים מהרעיון, היא קנתה וכיבדה את כולם.

הסיור שלנו הסתיים בערך ב- 23:00 והטמפרטורות צונחות, אך ממש לא הרגשנו, כמו שממש לא חשבנו על הכסף שהוצאנו על הסיור. ובקיצור מומלץ, טעים ומחכים (מהמילה "חכמה"). יש להם סיורים מסוגים נוספים שבטוח ננסה בפעם הבאה שנגיע לרומא.

עכשיו כשאני קוראת את הדברים, נראה מהסיפור שלי שבעיקר אכלנו את רומא, שזה נכון, אבל … איזנו בקילומטרים של הליכה ברחבי העיר. לדוגמא עשינו תצפית על העיר מאחת הגבעות של רומא. עלינו ל- Giardino degli Aranci  מדובר בגנים ובפרדס עם נוף מקסים על רחבי רומא, אך גולת הכותרת נמצאת בהמשך אם תלכו קדימה בסמטה ותגיעו לרחבה. מצד ימין יהיה שער נעול (אנחנו זיהינו את המקום על פי האנשים שעמדו בתור) חכו בתור ואז הציצו בעד חור המנעול ותגלו קסם אתם תראו את הכיפה של כנסיית סן פטרוס (יופי, הרסתי את ההפתעה..), מקסים באמת. הייתם צריכים לראות את בן זוגי שיחיה מזיע בניסיונות לצלם עם המצלמה המשוכללת שלו, תוך הלחץ של תור אדיר שמסתרך  מאחור שמחכה שיסיים לצלם כבר. הלחץ כנראה נתן את אותותיו ולא הצלחנו להשיג תמונה של הנוף מחור המנעול. חבבבבל!

ולסיכום- רומא היפה שווה כל דקה ובעיקר כל ביס.

 

פנינת הטיפ-

1.  חדר במיקום טוב במרכז העניינים יכול להמתיק לכם את החופשה עוד יותר, כי אז עושים הכל ברגל, ובדצמבר כשקריר, זו דרך נפלאה  להתחמם קצת, ובנוסף גם קצת משקיט את המצפון בנוגע לקלוריות…
2. אל תוותרו על ניוקי ברוטב גורגונזולה האלוהי במסעדת מקרוני.
3. Aperativo – אל תפספסו את השעה, זה הזמן להתחכך עם הרומאים האמיתיים.