נורבגיה, ארץ הפיורדים והקרחונים | אורית וסיגל סובבות עולם

נורבגיה אוי נורבגיה… איזה כיף של מקום, שילוב מהמם של אגמים, נהרות, פיורדים, קרחונים והרים נישאים, נסיעה בכבישים מעל הים וקרוב קרוב אליו, גשרים ומנהרות כל רגע, ירוק מכל צד, מה עוד צריך??

יפהפיה כבר אמרתי??

אנחנו הגענו לנורבגיה בסוף יוני ומזג האויר היה מדהיםםם למטיילים – מתוך שבועיים וחצי היה יום גשם אחד בלבד, תענוג לנו אבל פחות לנורבגים, שברגע של מחסור בגשם (ארבעה ימים) יש איסור בהדלקת מנגלים באזורים ציבוריים ואם יש בצורת (ממש) כמו שהיה כשהיינו (שבועיים…) אז אסור לעשות על האש גם בבתים פרטיים, הצענו להם לבוא אלינו…

הגענו לטרונדהיים בלילה והדבר הראשון שמדהים מבקרים בתקופה הזו זה שאין חושך בלילה. טרונדהיים לא מספיק צפונה לשמש חצות, כך שהשמש כן שוקעתוזה קורה ב 23:30 ומאז יש דמדומים כל הלילה (עד שהשמש זורחת בשלוש וחצי), תענוג, אחרי שהתאוששנו מההתלהבות ישר קנינו מסקינטייפ לאטום וילונות…

טרונדהיים עיר קטנה ומדהימה, מרכז מקסים, כנסייה מפורסמת ומרשימה, למי שאוהב, ולא משהו שלא ראינו עד כה, בתים ציוריים ויאכטות בכל פינה. מה ששונה הוא שברגע שיצאנו מהמלון הרגשנו אויר צלול כמו שמזמן לא הרגשנו בארץ, תענוג צרוף.

הנקודה הראשונה שלנו אחרי טרונדהיים היא הדרך האטלנטית, יפה ומרשימה בכל מזג אויר, אורכה כשמונה ק"מ (8274 מ') בלבד והיא מחברת את האיים בדרך יבשתית שעד שנבנתה, הדרך להגיע אליהם היתה דרך הים בלבד.

הגשר המרשים ביותר הוא storseisundet ונראה כאילו הוא נשבר בקצהו ואתה נופל ממנו….. מדהים כבר אמרנו?

מומלץ לעצור בתצפית שם, ללכת מסביב במסלול הברזל שנבנה שם, ולקינוח לאכול ופל או פנקייק עם ריבה ושמנת בקפה הצמוד.

מהדרך האטלנטית המשכנו לעיר היפהפיה אלסונד. העיר נשרפה כמעט כליל בשנת 1904 ונבנתה מחדש בין השנים 1905-1907 בעזרת הקנצלר הגרמני שנהג לנפוש בה, כדי לעזור הוא שלח ציוד ובעלי מקצוע והעיר כולה נבנתה מחדש בסגנון האר נובו שהיה פופולרי מאוד בתקופה הזו. התוצאה מרהיבה. הכי כיף לעלות לתצפית aksla ולהתבונן משם. אל חשש, לא חייבים לעלות את כל 400 המדרגות מהעיר, ניתן להגיע עם הרכב. בכל מקרה לא לפספס!!

הדרך האטלנטית מפורסמת מאוד, אבל דרך לא פחות יפה היא הדרך לאי הציפורים רונדה, שבחודשי הקיץ מומלץ במיוחד למי שאלפי ציפורים מקננות מעניינים אותו. פאפינים, ולא רק, מקננים על הצוקים שבאי ואם רוצים לראות אותן כשהן עולות מהים אז תזמנו את הגעתכם לשעה שמונה בערב, שאז הן מתחילות לעלות מהים לכיוון הקינים שלהן. הנסיעה מאלסונד לוקחת כשעה וחצי, כשעוברים דרך גשרים, מנהרות שמרגישות כאילו יורדים למכרה, ומעבורת אחת. אחרי שחנינו בחניון מסודר עם שרותים בצד המזרחי של האי, התחלנו לטפס בדרך מסודרת ותלולה שאורכת כ- 45 דקות לצד המערבי של האי ששם נצפות הציפורים. שווה ומרתק.

דרך נוספת לראותאת הפאפינים היא מהים ואז או בשיט מאלסונד בסאגים מהירים (950 נוק) או מרונדה עצמה פעמיים ביום (250נוק). את כל המידע ניתן למצוא ולהזמין במרכז המבקרים באלסונד.

אפילו אני שלא מתעלפת מבעלי הכנף התרגשתי לראות המונים מהם במרחק נגיעה, שלא לדבר על הצלם במשפחה שלא רצה לעזוב.

בנורבגיה נבחרו 18 דרכים להיות דרכי נוף, ואנחנו השתדלנו לחוות כמה שיותר מהן.

אחת המיוחדות והמתויירות ביותר היא דרך 63 או דרך הטרולים המפורסמת, Trollstigen, כולה פיתולים, מפלים מרהיבים, גשרים ותצפיות. אם תתחילו את הדרך מצפון, תעשו אותה בעלייה ואם מדרום תרדו את הפיתולים, אנחנו עשינו הלוך וחזור ושוב, כ"כ התלהבנו.

הטרולים היחידים שתראו..

בתצפית כמובן מסעדה נחמדה. משם ממשיכים לכיוון גיירנגר,העיירה שיושבת על פיורד בשם זה הנחשב לפיורד הכי יפה בנורבגיה, ובצדק, הירידה מלמעלה מדהימה, הפיורד נח צלול וכחול.

קחו לכם לפחות לילה אחד שם, ולכו לטייל לאורך המפל והנחל שזורם בעיירה,

שוטו בקיאק בפיורד, אל תקחו שייט רגיל תיירותי, זה מיותר, ויש גם מסלול הליכה למפל מיוחד באזור והאטרקציה היא שניתן ללכת מאחוריו. בנוסף ניתן לשכור רכבים חשמליים קטנים (בימבות חמודות) ולסייר איתם בעיירה ובאזור בטיולים מודרכים.

כמובן שישנן גם מסעדות נחמדות בעיר – יאמיי.

על הגיירנגר ניתן וחובה לצפות מכמה מקומות, את הראשון flydal תמצאו מיד ביציאה מהעיירה דרומה ברגע שתראו סימן של מרכז מבקרים (i) ושרותים, תיכנסו לחנייה ותמצאו מימין את כסא המלך או המלכה הבא….

מומלץ ללכת במסלול שיוצא משמאל לשרותים ומוביל לנופים מדהימים.

משם לתצפית דנסליבה המהממת, הדרך לשם מדהימה, כמובן פיתולים, אגמים צלולים צלולים עם השתקפויות מופלאות, ואיך לא, תצפית על הפיורד.

ממשיכים לכיוון לום מקסימה, תחילת הדרך נפלאה, היתר לאורך נהרות, וכמובן שרפטינג בתפריט, אגמים וחוות משובצים גם הם. בלום עצמה כנסיית לווחים יפה, וקונדיטוריה מפורסמת ומצויינת עם תור ארוך, מומלצת מאוד.

מתחילים את כביש 55 המפורסם, Sognefjellet שגם הוא נמצא בכבישי הנוף. לאורך הדרך עד הקובייה או בשמה המקורי תצפית Mefjellet אין משהו מיוחד, אבל באזור התצפית וממנה הנוף מדהים. קצת לאחריו אתר סקי שעובד גם בקיץ, אז אם חשקה נפשכם בסקי בביקיני, זה המקום בשבילכם.

אחרי הקובייה, החלק המפורסם והמצולם בכביש הוא הפיתול שעולה ויורד כמו במגלשות בלונה פארק, תענוג.

בהמשך אגמים צלולים ובתוכם לוחות קרחוניים הצפים עליו, ומסלולי הליכה קצרים ויפים. בהחלט אחד הכבישים המומלצים במיוחד למי שמגיע לאזור.

הלינה הלילה היא במלון ליד קרחון ניגרברין שהוא הקרחון שניתן לצעוד עליו, קטן ושונה יחסית לקרחונים שצעדנו עליהם בניו זילנד, אבל נחמד והחוויה נהדרת.

המדריכים הם שארפות מנפאל, אנחנו מקבלים דוקרנים לנעליים, כפפות וגרזן קרח, להליכה על הקרח, ויוצאים בסירה לתחילת המסלול שממנו צועדים כשעה לקראת הקרחון, מגיעים למרגלותיו, מקבלים הדרכה קצרצרה, נקשרים לשאר חברי הקבוצה ומתחילים בטיפוס. האפשרויות הן מסלול משפחות קל, מסלול חצי יומי, שאותו לקחנו, ומסלול ארוך. בדיעבד, מרגע שהגעתם לקרחון הכל זהה, זה לא שאם תלכו שעתיים עליו תראו יותר, אז לשיקולכם. בכל מקרה החוויה כיפית, ההליכה שונה ומיוחדת והמראות מדהימים מלמעלה.

הכחול של הקרחון מדהים, ומה שמפתיע הוא שיש עליו מינרלים בצבע שחור, שפעם השתמשו בהם כתחליף לדיו. אל תפספסו את החוויה. באזור סוגנדל ניתן לבחור בפעילויות אתגריות נוספות.

ולמיטיבי הלסת, בסוגנדל במרכז המסחרי מסעדה סינית מצויינת.

דרכי נוף נוספות ומיוחדות הן: gaularfjellet הוא כביש 13 ובמיוחד אל תפספסו בשום מקרה את כביש 243 הלא הוא דרך נוף aurlandsfjellet. אפשר לוותר עליה ולסוע במנהרה הארוכה ביותר בנורבגיה (24 קמ), אבל מי רוצה??

כביש 243 הוא הדרך הישנה שמובילה מ Lærdalsøyri לכיוון flum וכוללת את התצפית הכי מהממת שמשקיפה מגובה 650 מטר על הפיורד Aurlandsfjord. התצפית הנקראת Stegastein, והכי שווה להגיע אליה מצפון בירידה.

מכאן לכיוון ברגן העיר היפהפיה לטעמנו בנורבגיה, קחו את הזמן ושוטטו בכיף ברחובות, חפשו גרפיטי, תאכלו טוב, הקיצר כיף!