גיאורגיה עם 4X4 וחברים טובים- יולי 2016

כבר הרבה שנים שעופר חבר טוב מהמילואים והבעלים של חברת 4×4 מנסה לשכנע אותי להצטרף לטיול ג’יפים בחו”ל. אם להודות על האמת, אני לא ממש חובבת את ז’אנר הטיולים הזה לעומת בעלי שהיה כבר עם עופר במרוקו בירדן, בטיולים בארץ ועוד ידו נטויה… רק למען ההבהרה, בטיולי ג’יפים בארץ אני צועדת את החלקים הקשים והמאתגרים של המסלול בדרך כלל ברגל.

בכל פעם שחבורת המילואים נפגשה באירוע חברתי כזה או אחר עלה שוב נושא טיול ג’יפים עם עופר בחו”ל. התירוץ שלי היה שלהיכנס לג’יפ בבוקר, לקפץ כל היום ולרדת מהג’יפ בערב זה לא כייף גדול, ואם היה ביקור בשווקים ומפגש עם אוכלוסייה מקומית, פיקניקים בחיק הטבע והרבה עצירות לקפה – זה כבר משהו אחר. חשבתי שבזה סתמתי את הגולל בכל הקשור לטיולי ג’יפים בחו”ל.

אבל… עופר הגיע עם הצעה שקשה לעמוד בפניה ואמר שאם אארגן קבוצה, אז נתכנן את המסלול יחד.

היה ברור לי מיד שאם טיול ג’יפים, אז בגאורגיה עם עופר והחברים מהמילואים+גיסי וגיסתי מוונקובר.

 

20160715_093727      20160714_115149

אני כהרגלי, עשיתי עבודת הכנה רצינית (כמו בכל טיול שאני מארגנת) ולמדתי את גאורגיה ולאחר מכן נפגשתי עם עופר לסגירת המסלול. היה ברור שעם עופר, מסלול הטיול בגאורגיה יהיה מחוץ למסלול השחוק שמתפקע ממטיילים, מאתגר, וכמו שרציתי עם הרבה שווקים, מפגשים עם מקומיים, פיקניקים…. אז בגדול ויתרנו על רכס הקזבגי והתמקדנו בכוון מערב וצפון מערב לטביליסי.

על מנת שהטיול לא יהיה מאוד מאתגר מבחינת עבירות בשטח, הוחלט לצאת בחודש יולי.

היום הגיע!

שני זוגות ירדו מהסד”ק ובמקומם הצטרפו שני זוגות לא מוכרים+ בחור ירושלמי הייטקיסט. סה”כ   16 חבר’ה בטווח גילאים 45-55 (בגדול..)

אז ככה- אין טעם להרחיב את הדיבור על המסלול, כי רק על זה אפשר לשפוך 5-6 עמודים ללא מאמץ בכלל, ובטח תפגשו את המידע בספרי הטיולים השונים.

 

אבל מה שכדאי להרחיב עליו את הדיבור זה הנוף הפראי הבתולי שמרחיב את הלב ועוצר את הנשימה, והעין שלא שבעה מהמראות – פשוט חוויה על חושית. החברים דיברו על התרגשות ואפילו התעלות רוחנית לנוכח יופי הבריאה ועוצמות הטבע (ואני ממש, אבל ממש לא מגזימה!).

DSC03123          20160715_142043

לאורך כל הנסיעה גם בקווקז התחתון וגם בטיפוס לקווקז העליון נהרות לצדם אנחנו נוסעים ושאותם אנחנו חוצים, רכסי הרים בגבהים שונים מרופדים מעטה עשב ירוק ומנוקדים בעדרי כבשים ופרות, מרבדים אינסופיים של פרחים בשלל צבעים שתופסים לנו את העין ואת הלב.

20160711_181008   IMG-20160720-WA0006

מדי פעם בעליות ובירידות בשבילים הצרים, עברנו ליד בקתות רועים שמתגוררים בהרים במהלך חודשי הקיץ (וכמעט תמיד בנקודות תצפית מדהימות). בבקתה שבתמונה משמאל ארחו אותנו שני זוגות גאורגים, אנשים מקסימים וחמים, עם גבינות ולחם מעשה ידיהם, ואיך אפשר בלי להתכבד בשלוק מהצ’צ’ה (משקה אלכוהולי מקומי שאזכיר בהמשך..) בייצור עצמי אף הוא.

20160713_120924        DSC03042

עופר, שגאורגיה כבר בית שני עבורו, מביא אותנו בהפסקות הקפה והפיקניקים למקומות שכוחי אל, עוצרי נשימה שכנראה רק הוא מכיר, ויש לנו הרגשה שרק אנחנו הטבע ואלוהים נמצאים שם. בנוסף עופר גם עומד בהבטחתו לשווקים, ולא סתם שווקים, אלא מדובר בכאלה שרק המקומיים מגיעים אליהם. חרשנו את השווקים וקנינו פירות לדרך ופרודוקטים לארוחות הצהרים שבישלנו יחד בשטח (שהיה כייף בפני עצמו). בשוק התחלקנו לצוותים (ממש כמו בצבא..) ולכל צוות משימה מה לרכוש לטובת ארוחת הצהריים. באחת הפעמים נערכה תחרות השקשוקה, ממנה כולם יצאו מרוצים ושבעים, וגם בפיקניקים בימים הבאים, שעופר הודיע לנו שאין זמן ושכדאי שנתמקד בסלט טוב וגבינות, תמיד אחד הבנים הדליק גזיה וזרק משהו על המחבת שהסתיים בלא פחות מארוחת גורמה!

IMG-20160716-WA0009    IMG-20160715-WA0039

בשווקים מצאנו שלל פירות וירקות, גבינות, לחמים שמגרים את העין כמו גם את בלוטות הטעם. מצאנו פירות שלא תמצאו בשוק בישראל כמו לדוגמא פטל לבן, אגוזי לוז בקליפתם ישר מהעץ, ומשמשים מנוקדים בטעם שאני לא טעמתי כאלה בישראל.

20160714_085528    20160714_085502

הנסיעות אמנם ארוכות, אך תמיד אפשר לסמוך על כך שמישהו בקשר יבקש עצירה לפיפי, או למלא מים לשתייה באחד מהיובלים הרבים לצדי הכביש, הפסקת קפה או לצלם… ועופר בסבלנות ענקית שלא תמיד ברורה לי, תמיד עונה שאין בעיה, וכשההפסקות מתמשכות להן, אני זאת שמוצאת את עצמי מזרזת את כולם להיכנס לרכבים ולהמשיך בדרך.

תראו – בגאורגיה, אין מה לעשות – ההיי לייט של הטיול הם כמובן רכסי הר השחרה שלמרגלותיו הכפר/כפרון הנידח אושגולי (Ushguli)  והאושבה שמעל מסטייה (Mestia) וכמה שלא מצלמים ולא חשוב מאיזו זווית, וכמה מקצוען הצלם (ויש לנו צלמים מקצועיים אתנו..) זה עדיין חוטא למציאות בשטח שמתעלה על כל התמונות גם יחד.

דרך אגב (או שלא..), את יום הולדתי ה- … חגגתי באושגולי, שמתברר שהקדמה טרם הגיעה אליו. תנאי הלינה הם בסיסיים לחלוטין. החדר שלנו שהיה בקומה האחרונה נראה כאילו בנו אותו סביב המיטה (ככה גדול..) והשרותים ומקלחת כמובן לא היו בתוך החדר (הם היו משותפים לכל החדרים בקומת ה”פנטהאוז”..). הכפר משופע במגדלים עתיקים בני 700-800 שנה – נוף של תמונת פוסטר ללוח שנה.

DSC03112     DSC03108

לא יכולתי לבחור מקום יותר מדהים, מיוחד ומרגש מזה על מנת לחגוג בו את יום ההולדת, ונראה שהחברים התרגשו לא פחות ממני. בארוחת הערב הצ’צ’ה (משקה אלכוהולי מתוצרת מקומית, לא טעמתי, אך הבנתי שהוא חזק כמו דלק מטוסים..)  נשפך כמים (תרתי משמע..) וכך גם הברכות והאיחולים. הגדיל לעשות בן זוגי שיחיה שסחב מישראל מתנה מאוד מיוחדת עבורי, מה שהגדיל אף יותר את סף ההתרגשות.

למרות שתנאי המחיה במקום לא משהו בלשון המעטה,  הכל מתגמד נוכח הנוף המדהים והעוצמתי שתופס את כולנו (גם הציניקנים שבנינו..) בקרביים.  חוויה, חוויה!!!

IMG-20160716-WA0011    20160714_190603

למחרת אחרי שיטוט בוקר באושגולי, עולים על הרכבים ונוסעים בשביל משובש לצד כפרים ומגדלים למסטייה. ממסטייה אנחנו מטפסים (אחרי הצטיידות כמובן בפרודוקטים לצהרים) טיפוס לא פשוט לכוון הר האושבה. מזג האוויר לצדנו, חם ונעים. אחרי טיפוס מאתגר, מגיעים לאגם קטן שהיה עד לא מזמן שלגית. האדרנלין בשיאו מהנוף. כולנו מתפעמים, ואני בתחושה שהנה, עוד רגע, היידי בת ההרים תצא אלינו, חלקנו נזכרו בצלילי המוסיקה. כמובן שאנחנו כולנו לא מפסיקים להצטלם ולצלם בפוזות כאלה ואחרות ולא שבעים מהנוף.  כאן הבנות בוחרות לקרוא לי ברכה נהדרת ליומולדת וגם זה מעלה את סף ההתרגשות (איזה כייף לי – יומולדת שלא נגמר..)20160715_155631                  20160715_140952

בסוף אין מה לעשות, כמו כל דבר טוב, צריך להתחיל להיפרד ולרדת מהאושבה עוצר הנשימה. אחרי עצירה לקפה במסטייה שנמשכה ונמשכה למרות האזהרות של עופר כי יש לנו דרך ארוכה ארוכה…

IMG-20160716-WA0017 IMG-20160716-WA0015

אנו עושים את דרכנו לעיר הנמל פוטי (Poti) לחוף הים השחור. מתברר שעופר צדק (כרגיל) ואנחנו מגיעים למלון בפוטי אחרי 23:00 בלילה. המלון על חוף הים עם בריכה עם חדרים גדולים ומודרניים. פתאום אנחנו בתחושה שהנה חוזרים לציביליזציה, ברגשות מעורבים משהו… מתברר שמחכים לנו במסעדת המלון שעל חוף הים ושם מדליקים באיחור (גדול מאוד..) נרות שבת, ופתאום למרות התשישות הגדולה, מתחילה תחושה של נופש, ןהחבר’ה מבקשים לאחר את שעת היציאה למחרת. למחרת בבוקר אנחנו מוצאים את עצמנו אחרי ארוחת הבוקר מתפדלעים לנו על מיטות השיזוף בבריכה (יש!!)

אחרי שחידשנו מעט את האנרגיות עופר מזהיר שלפנינו נסיעה ארוכה עד טביליסי עם עצירה בעיר הולדתו של החבר סטאלין בגורי שם נאכל צהריים במסעדת החינקלי המפורסמת ביותר. אז זהו, ברזומה שלנו שני מאכלים גאורגיים אסלים: חינקלי (כיסונים ממולאים בכל טוב) וחצ’פורי אותו קיבלנו כמעט בכל ארוחה.

IMG-20160716-WA0081

להפתעתנו וגם להפתעתו של עופר הדרך אורכת פחות מהמתוכנן עקב אוטוסטרדה עוקפת קותאיסי (העיר השנייה בגודלה) שהולכת ונסללת בימים אלו.

אחרי טעימת חינקלי (טעים!) וביקור בביתו של החבר סטאלין, ממשיכים ומגיעים למלון שלנו בטביליסי (אותו מלון מהלילה הראשון), מחזירים את הרכבים ללא בעיות, הולכים לנוח וקובעים ב- 21:00

IMG-20160721-WA0014

בשעת המפגש פתאום כולנו מרגישים תיירים: רחוצים, לבושים יפה, מריחים טוב, רעננים מוכנים לצאת לקרוע את העיר (בצחוק..).

מתברר שטביליסי מפתיעה אותנו לטובה. אזור הבילוי הוא מעבר לנהר בעיר העתיקה היפהפיה והמוארת כשלמעלה חומות המצודה המוארות. מיד אחרי הגשר כשמגיעים לעיר העתיקה שני רחובות של בארים, מסעדות שחלקם מציעים הופעות חיות, ולנו שנמאס כבר מהחצ’פורי טעימים ככל שיהיו, אבל כמה אפשר… בעד אוכל מערבי טוב.

נתנו את המנדט למציאת מקום לחבורה לשני בנים שאנחנו מאוד סומכים על החוש הקולינרי שלהם (שלא הכזיב!). והם מצאו את המסעדה שהפכה לגולת הכותרת הקולינרית של המקום שנקראת: “אורגניק”  Organique Josper Bar Restaurant בקומה העליונה היה חדר פרטי בו ישבנו כולנו בשולחן ארוך, המלצר ומנהל המשמרת שניהם חבר’ה צעירים, נאים, דוברי אנגלית רהוטה. האוכל טרי וטעים. מדליוני פילה, דגים טריים, קרפצ’יו בקר ומה לא… הכל טעים, טעים וההפתעה הגיעה בסוף בצורה של הסכום לתשלום – זול!!

20160717_205058

תבינו כמה נהנינו – נהנינו עד כדי כך שחזרנו גם למחרת בערב, כמה שעות לפני החזרה הביתה לישראל.

ואם בסיכומים עסקינן, אז ככה – בגאורגיה לא נחים כי קמים מוקדם, הולכים לישון מאוחר, הנופים עושים משהו חזק ועוצמתי גם לגוף וגם לנפש. האדרנלין גבוה ולנו לקח יומיים להתאושש!

ונשים  כפי שכולנו יודעים – זה הכוח המניע!!   –  נעמתן לי בנות מאוד מאוד, זה בהחלט לא היה אותו מסע ג’יפים בלעדיכן (וכבודו של בעלי במקומו מונח ושמור..)

IMG-20160715-WA0008

שורה תחתונה – מעל ומעבר למומלץ!!!

ועופר יקירי – אתה האחד והיחיד.

סיגל

 

 

פנינת הטיפ:

  1. גאורגיה עם ג’יפים רק עם עופר אוגש מחברת 4X4
  2. בטביליסי כדאי ורצוי מאוד לדגום את מסעדת אורגניק המצוינת

9 Comments

  1. Reply
    עופר אוגש

    איזה כייף לנו!
    ותודה ענקית על כל הפרגון וכמובן על היוזמה!!
    כן יירבו.

    1. Reply
      סיגל Post author

      תרתי משמע מירב, זו כוונתנו.
      אנחנו כאן לכל לסייע, תרגישי חופשיה לפנות אלינו.
      סיגל

  2. Reply
    Sivan Vaknin

    וואו!!! נשמע פשוט טיול מושלם! 🙂
    עד לטיול הבא…
    נשיקות

  3. Reply
    סיגל Post author

    היי סיוון
    תודה על המחמאות.
    מזמינה אותך למשיך ולעקוב אחרינו מטיילות בעולם.
    סיגל

Leave Your Comment

כל הזכויות שמורות לאורית וסיגל 2017